סיפר עליו חברו: "מאיר היה שונה מהאחרים. יכול היה לקשור קשרי חברות עם כולם סביבו, אך תמיד העדיף את העבודה. הוא היה בחור חרוץ ושקדן, לא נטה לבלות לעתים קרובות, ואת כל מעייניו הקדיש למשק, לתכנונו ולפיתוחו. כאשר הייתי מפציר בו שיצא לבילויים, ענה שבגלל בריאותו הרופפת של אביו, מוטלת עליו כל העבודה; המשק דורש זמן רב ואינו יכול להפקירו. לעתים היה משכים קום כדי לחלוב את הפרות, ואחר כך חוזר ליחידתו. הוא הסביר, שמי שמעוניין במשק טוב, עליו להקפיד שכל דבר ייעשה במקומו ובזמנו. מאיר היה חבר טוב, ובשבילי כל פגישה עמו היתה חוויה".