סיפרה עליו אחותו: " 'לגדולות נולד', כך אמרו עליו אלה שידעוהו. ביישן היה, צנוע ונחבא אל הכלים ומעולם לא הציק לאיש. כשגמר את לימודיו נהג למהר הביתה, התמסר לגינת הנוי, אהב את משקו וסביבתו, ועמל כדי לעזור להוריו. היה בו רצון עז ללמוד, וגם זכה להישגים נאים. מעולם לא סירב לבקשתו של איש לעזרה, ושעות ארוכות היה מבלה בבתי חברים למשק, בעזרה ובתיקונים. בחופשותיו הנדירות מהצבא היה בא, אומר שלום ונעלם. כולם ידעו שמאיר רץ לשדה כדי לעזור לאבא. את חופשותיו לא ניצל לבילויים, ולעתים קרובות ביקש חופשות מיוחדות ממפקדו, כדי לעזור במשק. תמיד אמר: 'אני אקנה טרקטור ומקצרה וארחיב את המשק'. היו לו תוכניות ארוכות-טווח שאותן לא הספיק להגשים. הוא היה איש משפחה מסור, ותמיד היה מבקר את כל שלוחות המשפחה ברחבי הארץ, ומביא מתנות לילדים הקטנים".