אלבום תמונות
17.10.73
ירדנה יקרה שלום רב,
היום קבלתי את מכתבך ושמחתי מאד. טוב שפירטת והרחבת על הנעשה בבית. אתמול שלחתי לך מכתב שמתוכו יכולת להתרשם קשה. זה היה ביום בו הושמדו מספר רב של טנקי אויב, והעבודה היתה רבה; וברגעים כאלה גם ההרגשה הכללית קשה יותר.
היום קיימתי שיחת רדיו עם גדי. ממש תענוג. הוא מרגיש טוב. בכלל, יותר קל לנו. התרגלנו לתנאים החדשים, ומרגע שהפסקתי לדבר נכנסתי לעיסוקים חשובים יותר, כך שלא ייצא לי להתקשר הביתה, אלא במידה ותתארגן חופשה לכמה שעות. מדברים על זה. מדף הקשר שקבלתי עם החבילה אני מבין ש"תעמל" כמעט סגור. חבל, אבל מה לעשות...
קבלתי את מכתבה של יעל. ממש נערה מבוגרת. נעים היה לי לקרוא בו. על נפילתו של צבה ידעתי מיד, אך פחדתי להעביר פרטים, שמא יתקבל הדבר קשה מדי. זה נודע לי באחת בלילה, ובכל זמן שנותר לי הרהרתי בדבר. אני מקווה שתמרה תוכל לזה, וסומך על נעמי שעברה שלבים קשים כאלה, ותוכל לעזור ביתר חופשיות לתמרה. חבל וקשה להשלים. אני מקווה שיותר בשורות מסוג זה לא יגיעו הביתה. גם אצלי יש עד כה מספר נפגעים, ודבר זה יחייב אותי ללא ספק גם לאחר המלחמה. אעשה זאת ברצון ובכל האפשרויות שיעמדו לי... היום הקדשתי שעות רבות (היה קצת שקט) לשיחה עם חיילים. בסך הכל יש לי יחידה טובה. ישנה נכונות ועבודת צוות.
ירדנה, מכל מה שספרת לי על הבית שמחתי. בשעות הקטנות של הלילה, אני מעלה לנגד עיני את הילדים, אחד אחד על המיוחד שבו, וחושב לעצמי איך צירוף מקרים זה ישפיע... נקווה שהכל יעבור בטוב. נשקי אותם בשמי ועשי כמו תמיד (הרי תמיד ציינתי שאני סומך עליך) שירגישו טוב. ירדנה, המשיכי לכתוב, דבר שמחמם את הלב ומוסיף יתר בטחון. מסרי שלום לכל ידידינו, וכמו במלחמת ששת הימים, לכי בראש זקוף.
שלך תמיד באהבה
אגוזי משה
נ.ב. לכל חברי מזרע שביחידתי שלום.
מסרי לבני משפחותיהם