אחי הנופלים
בעוד אני כותב את מילות השיר
ידי רועדות מבלי להסביר
לחיילים שאנחנו כמעט לא זכינו להכיר
אנחנו כאן להנציח ולהזכיר.
הנה אנחנו כאן באותה הגינה
לזכר החללים שהגנו על המדינה
על אחים ובנים שאינם עוד איתנו
אך את זיו פניהם ננצור לעד בליבנו.
הימים חולפים והזמנים קשים
השפתיים נינשכות והלבבות נשברים
העיניים דומעות, הדמעות ניגרות
לתוך חלל הגעגוע הם ניגררות.
והמשאלה העלומה
לו רק האל ברחמיו שבמרומים
יחזיר לנו אותם לכמה ימים
שנוכל לומר להם את שרצינו
ולו מעט, שיחייכו ויהיו ביננו.
אמא מתייפחת, קום נא ילד מן התרדמה
אנה קום נא ילד ושבור את הדממה
כי כאבי הגעגוע חשוכי מרפא
והפצע אינו מגליד ואינו נירפא.
כן, אחינו הגיבורים עכשיו דוממים
כן, אותם חיילים שנילחמו בדימדומים
אל הלא נודע פנה מזלם
ומשם לא חזרו מאז ועד עולם.
יהי זכרם ברוך
ירון עובדיה
יו"ר וועד מקומי