משפחת בן אריה היקרה!
מי מאתנו חשב שביום מן הימים יכתב מכתב כגון זה על בנכם שמשון.
שמשון היה בולט בצניעותו, בשקט ובענווה שנחן בה בצורה שהבליטה אותו בין החברים.
עם כל היותו שקט, עדין ומכונס - ידע לעמוד על שלו כשנדרש לכך, ידע לדרוש כשידע שהצדק עמו.
היה חבר ורע לכולם. מדריכים וחניכים חבבוהו וכבדוהו.
הוא ידע ללחום ולחרוק שינים על מנת להצליח בקורס שהוא מהקשים בצה"ל.
אינני יודע כיצד ניתן לנחם משפחה ששכלה בן ואיך נתן להקל מעליה את הכאב והיתמות.
רצוני שתדעו שאנו עמכם בכאבכם, הגם שאיננו יכולים לדמות אליכם ולו במעט.
יעקב טרנר אל"מ
מפקד בי"ס לטיסה
24.2.74