קורות חיים
אלברט (אברהם, בבר), בן חנה ומרדכי, נולד ביום כ"ד בכסלו תשט"ו (19.12.1954) בקזבלנקה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ו (1955). הוא למד בבית-הספר היסודי במושב אמונים ובבית-הספר היסודי "אילנות" באשדוד. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבית- הספר המקיף באשדוד, במגמה של סרטוט, ובבית-הספר המקצועי באשדוד, במגמת חשמלאות רכב.
אלברט היה תלמיד טוב וממושמע ואהוב על מוריו ועל חבריו. חובב ספורט היה ונלהב לשחייה ולכדורגל. היו בו אורך רוח וסבלנות, לשקוד על מלאכתו ומעשיו, עד שיצאו שלמים ומתוקנים מתחת ידיו. הוא אהב את השלמות, ורחק מן ההתפארות וההתלבטות. ענוותנותו, כנותו והגינותו, היו לשם דבר בקרב ידידיו. ובזכות יושרו וגילוי-לבו חיבבוהו כל מכריו, ורחשו לו אמון רב. סלחן היה וותרן, הוא לא עמד על דעתו, רחק מריב וממדון, וביקש לפשר בין חבריו. כיוון שהיה מהימן ושוחר סוד נאמן, ביקשו רעיו את קרבתו. נימוסיו היו נאים, הליכותיו נעימות ודיבורו אדיב.
אלברט היה אופטימי ובעל חוש הומור, ואהב להתלוצץ ולהתבדח. רוחו הייתה טובה עליו תמיד ועיניו צוחקות, אך לרוב, היה מצניע עצמו בשל ביישנותו. הוא היה רגשן מאוד וכל אירוע יוצא-דופן הטביע בו רישום עז. בן נאמן היה ומסור להוריו.
אלברט גויס לצה"ל בתחילת אפריל 1973. הוא הוצב לחיל-האוויר, ושירת כחשמלאי רכב. חבריו מספרים עליו, "שהיה עניו ועשה את אשר עשה שלא על מנת לקבל פרס. היה לו רצון כביר ללמוד וצמא לידע ומעולם לא התבייש לשאול. הוא היה חביב על חבריו והיה אהוב על מפקדיו".
ביום ג' בשבט תשל"ד (26.1.1974) נפטר אלברט בעת שרותו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד למחרת היום. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים וארבע אחיות. לאחר פטירתו הועלה לדרגת סמל.
הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה לבית-כנסת באשדוד.