קורות חיים
יעקב, בן טובה וקופל, נולד ביום כ"ח באב תרצ"ו (16.7.1936) בבוטשו שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. הוא למד בבית-ספר יסודי ברומניה, ואחרי-כן המשיך ולמד חצי שנה בבית-הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב, במגמה לנגרות. על יעקב, שכונה בפי מיודעיו בשם "יענקל'ה", עברה ילדות קשה לאחר שאביו נפטר. כשעלתה המשפחה ארצה, התגוררה תחילה ברמלה ואחרי-כן עברה ליפו. אחרי שלמד את מקצוע הנגרות, יצא לעבוד ופרנס את אמו. תחילה עבד כמתלמד בתיקון אופנועים ואחר-כך עבד במסגרייה בתל-אביב ובמפעל "רוטר", מכון לארגזי רדיו, בתל-אביב. לפני שגויס לצה"ל עבד כמחדש צמיגים בפתח-תקווה ובתל-אביב. היה לו אוסף של מחזיקי-מפתחות והוא תלה אותו על קיר ביתו. הוא היה טוב לב ומוכן תמיד לעזור לזולתו. בעבודה היה מסור וקפדן ולכן אהבוהו בכל מקום שעבד.
יעקב גויס לצה"ל בסוף ינואר 1956 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות ולאחר שלמד בקורס לעברית, נקבע תפקידו כפלס והוא הוצב בגדוד שדה של הנדסה קרבית. במהלך שירותו השתתף במבצע "קדש". בתעודת השחרור שלו צוין שהיה חייל טוב ומילא את כל המוטל עליו לשביעות רצון הממונים עליו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כפלס בפלוגת הנדסה קרבית. לאחר השחרור עבד בחידוש צמיגים, ואחרי-כן בבניין במקומות שונים. בשנת 1959 נשא אישה והזוג התגורר ביפו. באחרונה עבד כפועל בחידוש צמיגים ומבלטים במפעל בתל-אביב. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות באזור תעלת סואץ ונפצע בעלות רכבו על מוקש. רסיסים חדרו לגבו אך הוא לא סיפר על כך לאמו, כדי שלא להדאיגה, ואף השביע את אשתו שלא תגלה דבר למשפחה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התייצב יעקב ביחידתו ונשלח עמה לסיני.
ביום ה' בטבת תשל"ד (30.12.1973), בעת מילוי תפקידו בהנחת מוקשים ממערב לתעלת סואץ בציר טסה-איסמעיליה, נפגע מצרור- יריות בחילופי-אש עם המצרים ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן, אם ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יעקב היה חייל מסור ומצטיין וחביב על חבריו ועל מפקדיו כאחד. הוא מילא את המשימות שהוטלו עליו בהצטיינות ובאומץ לב הראויים להערכה". אשתו תרמה תרומה להנצחת שמו בלוח שיש, שהוצב בבית-הכנסת בית-יעקב "שערי רחמים" בפתח-תקווה.