רב"ט יצחק פלינקר ז"ל

קורות חיים

יצחק, בן זיגמונד ולאה, נולד ביום י' באייר תשי"ב (5.5.1952) בתל-אביב. את חמש שנות לימודיו הראשונות סיים בבית-הספר "הקליר" בתל-אביב, ואת לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "מצדה" בגבעתיים. אחרי-כן השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "קלעי", במגמה הריאלית-ביולוגית. יצחק היה פעיל בחיי בית-הספר ובסיום שנת לימודיו הי"א לקח חלק במשלחת של חילופי נוער, שיצאה לחוץ לארץ. יצחק החייכן, השובב, פרוע שיער וזקנקן. הנה יצחק המאמין לחבריו בתום לב, חבר נאמן ואהוב על כל מכריו. יצחק מרד במוסכמות גם בבית-הספר וגם בבית. בשנות חייו הקצרות ניסה להקיף עולם ומלואו. אי-שקט רדף אותו ותמיד אצה לו הדרך להספיק עוד ועוד... הוא ניחן בחוש אומנותי ובאהבה למוסיקה, אך עשה הכל ללא התחייבויות וללא מסגרת. הוא בחר לו עתים לנגינה וכאשר נחה עליו הרוח ישב אצל הפסנתר וניגן וניגן בלהט את הנעימות אשר אהב, בתחום המוסיקה הקלאסית ובתחום הג'אז - הכל בלהט הרגע. יצחק צייר ושרטט את אשר אהב, מתוך דחף פנימי וללא מרות. תמיד אהב את הים הגדול והפתוח ואת החופש. בין לימודים וחופשות "קפץ" לעבוד בשארם-אל-שייך. לא בחל בשום עבודה אם שכר טוב בצדה. הוא נרתם לעול העבודה מכל סוג שהוא וכאילו כדי להספיק בשנות חייו הקצרות - עשה קצת מכל דבר. אלו הדברים הנראים לעין. והנה בחדרים מתגלה יצחק האחר: החושב, ההוגה, המתפלסף עם עצמו, עם החיים. רק פתקים קטנים, המסגירים אותו בידי אב ואם שכולים, מצביעים על קווים אלה. וכאן נצבט הלב. הטיפו לו מוסר, דרבנו אותו ככל הורים, הדואגים וחרדים לשלום ילדיהם - אבל יצחק נשאר נאמן לדמותו שלו. יצחק גויס לצה"ל באוגוסט 1971 והתנדב לחיל האוויר. הוא סיים את הטירונות בבית-הספר לטיסה ובמסגרתו אף השתלם בקורס צניחה. אחר-כך בחר להמשיך בדרכו הצבאית במסגרת חיל האוויר ויצא להשתלמות בקורס לפיקוח טיסה. הוא סיים שם בציונים גבוהים והוסמך כפקח טיסה, ובתפקיד זה שימש במשך כל תקופת שירותו הצבאי. כן סיים אימון לטיהור ופינוי, וגם קורס זה השלים בהצלחה רבה. ביום ד' בטבת תשל"ד (29.12.1973) נפגע יצחק ליד ניצנים ונפל בעת מילוי תפקידו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "...יצחק ז"ל היה חייל ואיש מקצוע מעולה. בתפקידו כפקח במגדל הפיקוח לקח חלק פעיל בהפעלת בסיס חיל-האוויר באל-עריש, אשר עזר לא במעט לחיל-האוויר בימים הקשים של מלחמת יום-הכיפורים. בדרכו הצנועה עשה יצחק כמיטב יכולתו כדי לתרום למאמץ המשותף, תוך הבלטת תכונותיו הטובות כאיש חברה וכאיש צוות".