מספרים עליו חבריו באגודת ה"פועל" רעננה צבי צווילינג ומרטין דרוקר:
"כבר בצעירותו הוכיח גדליה שהוא מנהיג. הוא היה בעל כושר חשיבה מצויין וראיה לטווח ארוך. ידע להשפיע על סביבתו, למרות גילו הצעיר היו דעותיו מתקבלות על הכלל. גם המבוגרים ממנו נעזרו בעצותיו, פעלו על פי הוראותיו."
מספר חברו לנשק, סרן משה גולדברג:
"...הכרתי את גדליה לראשונה בעת מלחמת "קדש" ומהרגע הראשון התרשמתי מאישיותו. הוא גילם את דמות החייל המסור והטוב ושימש מופת לפיקודיו ולמפקדיו כאחד. במלחמת ששת הימים נטל חלק בכיבוש ג'נין, ביצע מעשים של הקרבה עצמית בעת איסוף פצועים תחת אש ובעת הפגזת מטוסי אויב.
גדליה אף פעם לא חשש לסכן את חייו. דאג לפינוי מהיר של הפצועים לבית החולים. מעשיו ופועלו יישארו חרוטים בליבנו וזכרו לא ימוש מאיתנו לעולם."