סגן שמואל בוטנרו ז"ל

קורות חיים

בוטנרו שמואל בן ליצ'י ואברהם. בשנה בה נולד עלתה משפחתו ארצה, והוא תינוק בן חודשיים. סיים לימודיו בביה"ס היסודי ברמלה ובתיכון רמלה-לוד, והמשיך בביה"ס לפיסיותרפיה שבצריפין. חרוץ ונמרץ, תלמיד טוב וספורטאי חובב. בין תחביביו: טיפול בצמחים ובבעלי חיים, ובעיקר בדגים, שגידלם באקווריום משוכלל. מורו בבית הספר התיכון מעיד עליו שהיה "איכפת'ניק" - הטיף לחבריו לגלות אחריות כלפי המדינה ולבצע במלואם את החובות המוטלות על צעירים בישראל, כתב ודיבר על תחושותיו כלפי המדינה, העם והארץ.

גוייס במחצית אוגוסט 1966 והתנדב לחיל הצנחנים. השלים בהצלחה ובציונים גבוהים קורסים למ"כים, לפלסים, לצניחה ולקציני חי"ר. תקופה ארוכה בשירות סדיר ובמילואים שירת שמואל ביחידת ההנדסה של חטיבת צנחנים והגיע לדרגת סגן. הוא השתתף בכמה וכמה פעולות קרביות. אחרי שהשתחרר נשא אשה ושימש מפעיל מחשב בתעשייה האווירית. עובד חרוץ וברוך כשרונות. הצטיין בלימודיו בבית הספר לפיסיותרפיה, ועוד במסגרת הלימודים טיפל בחולים. איש משפחה למופת, מסור לרעייתו ולבתו. באהבה טיפח את הבית, ייפה וקישט אותו. במלחמת יום הכיפורים היה שמואל מפקד בכוח צנחנים וחי"ר, שלחם ברמת הגולן. עם חייליו עבר את מסלול קרבות הבלימה נגד הסורים ואת מתקפת הנגד ברמה. בעת טיהור הכפר הסורי חאן-ארנבה נהרגו מן המארב כחצי מאנשי יחידתו. אז נתגלתה דמותו של שמואל כקצין, מפקד ואב לחייליו בשעות משבר קשות: בעמל רב, תוך גילויי דוגמה ומופת אישיים, השיב את המוראל ליחידה הפגועה והחזירה לכושר קרבי. בראש יחידה זו השתתף בכיבוש החרמון הסורי וחלק מן המובלעת הסורית ברמה. פיקד על מוצב סרג'יה שבתוך שטח המובלעת הסורית. היה לדוגמה ולמופת וזכה לשבחים מפי מפקדים בכירים על הסדר, המשמעת והכוננות הקרבית, שהיו במוצב ברמה גבוהה. שמואל נפגע ונהרג בהפגזה קשה של הסורים על המוצב שלו ביום י"ב בשבט תשל"ד (4.2.1974). הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בלוד. השאיר אחריו אשה ובת. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי שמואל היה קצין אחראי, בעל תפיסה וידע, בעל יזמה ואהוב על הכל. דברים לזכרו ולדמותו פורסמו בחוברת בשם "נתיבים בשדה", לזכרם של י"ג חללי יחידת חיל ההנדסה שבחטיבת הצנחנים.