רב"ט יחזקאל איזי קלי ז"ל

קורות חיים

בן דוד ז"ל והלדה. נולד ביום כ"ז בסיון תש"ז (15.6.1947) בעיר בומביי שבהודו.

בהודו למד איזי בבית ספר יסודי. בשנת תשכ"ה עלה לבדו ארצה, בעקבות אחותו הבכירה שעלתה 10 שנים לפניו. בארץ רכש לו את יסודות השפה העברית באולפן שבאבן שמואל. כאשר עלו הוריו ובני משפחתו ארצה, נחלץ מיד לעזרתם ותמך בהם ככל יכולתו. הוא נתקבל לעבודה בבית חרושת לזכוכית ליד ראשון לציון. משם עקרה המשפחה לחיפה ואינו נתקבל לעבודה בית החרושת 'המגפר'. איזי היה קשור מאוד למשפחתו ובפרט לילדי אחותו הבכירה. מטבעו היה עליז מאד, וידע לתת כבוד למבוגרים ממנו.

יחזקאל גויס לצה"ל באמצע מאי 1966 והוצב לחיל הצנחנים. לאחר שעבר קורס טבחים הועבר כטבח לבית הספר לצניחה ושם עשה את שירותו הצבאי. בהשפעת חבריו עשה בהצלחה קורס צניחה וענד בגאוה את כנפי הצניחה המוכספות. איזי שירת שלוש שנים בשירות חובה, ובתעודת השחרור נרשמה התנהגותו כ"טובה מאוד."

לאחר השחרור נשא יחזקאל אישה ובנה את ביתו בקרית שמריהו, ליד חיפה. הוא התחיל לעבוד בבית החרושת 'אתא', במחלקת הקורדרוי, והיה מרוצה בחלקו.

היה מאושר מאוד, כאשר נולדו לו שני בניו. הוא היה גאה בהם ולא עזבם לרגע, וגם כאשר יצא מדי פעם לשירות מילואים לא עבר יום מבלי שיתקשר לביתו טלפונית וישוחח עם בני משפחתו. איזי רחש כבוד מיוחד להורי אשתו אשר עזרו רבות לזוג הצעיר בצעדיו הראשונים. איזי ואשתו ניהלו בית פתוח, וחבריהם הרבים מיהרו

לפתחם.

בסוף אפריל 1976 נקרא איזי לשירות פעיל, וביום י' באייר תשל"ו (10.5.1976) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבצור שלום.

השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים (אביו נפטר זמן קצר לאחר נפול בנו) שתי אחיות ואח.

במכתב תנחומים לאלמנה כתב מפקדו: "הכרתי את יקירך שנים רבות בשירותו המסור והנאמן ביחידה. שקט וצנוע היה ונחבא אל הכלים. נכונותו לעזור לזולת ולסיים עבודתו במהרה ולשוב ולשהות במחיצת משפחתו - היו בראש מעייניו. תמיד דאג להזכיר לנו שהאישה והילדים מחכים לו בבית."