רב"ט גדעון גידי מכבי ז"ל

קורות חיים

בן תמר וחיים. נולד ביום כ"א באלול תשכ"ח (14.9.1968) בתל אביב וילדותו המוקדמת עברה עליו בפתח תקווה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'קרול' בעירו והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי 'צ'מפיון' בבני ברק. היה ילד חייכן ושובב, המוקף קשרי חברות הדוקים ושימש מקור שמחה למשפחתו.

גידי היה אהוב מאוד על מוריו וחבריו בביה"ס ותמיד מוקף בחברים. גידי הפגין חריצות ועצמאות. צגיל 14 השיג לו עבודה בכוחות עצמו במכולת ובחנות ליינות, לכמה שעות אחר הצהריים ולחודשי הקיץ. החריצות של גידי עזרה לנו להתגבר על חוסר כוח אדם במיני-מרקט המשפחתית. הפתיע אותנו בוקר אחד בשעה 05:00 והגיע למיני-מרקט לעזור כמה שעות מדי יום לפני שהלך בית-הספר. לגידי היה ידע במכונאות ע"י אחיו הגדולים, בכל הזדמנות שהיה צורך לעזור לחבריו במכונאות לא חסך מעצמו. ובאחד המקרים לאחר תיקון הרכב נרתמו מספר חברים להכנת הרכב לפוליש, בתום ההכנה גילו שהפח התעקם מרוב שפשוף.

הבילוי העיקרי עם החברים היה אילת ובצורה ספונטנית. החבר הכי קרוב לגידי היה דוד אליאס, הייתה תקופה שאביו של דוד אושפז בבית חולים בעקבות אירוע לב דוד היה שבור נפשית, גידי לא עזב אותו לרגע והתלווה אליו לכל מקום עד שאביו של דוד התאושש מהאירוע.

בחודש אוגוסט 1986 גויס גידי לשירות סדיר בצה"ל. הוא החל את שירותו במשמר הגבול, בהמשך שירת ביחידת מרכז תובלה. באחד הימים היה גידי בריתוק וכתב על החגורה שלו "אין מחיר לחופש", "אין כמו אמא". הבילוי האחרון היה בטבריה בתאריך 30.4.1989.

גידי נפל בעת שירותו, אור ליום כ"ז בניסן תשמ"ט (2.5.1989) הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הניח הורים, אחות ושלושה אחים - נורית, יצחק, מאיר ואמנון.

מקרה מיוחד נוסף הוא כאשר הגיע אלינו הביתה קצינת נפגעים, סיפרה שכל חייל חותם בעת גיוסו לצבא על ביטוח שבו הוא מציין למי להעביר את הכסף שארים אם יקרה לו משהו. גידי ביקש לרשום את אחיו אמנון. במשך כל שרותה ומתוקף תפקידה מעולם לא נתקלה במקרה כזה בו חייל רושם את אחיו כי תמיד רושמים הורים ולא אחים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "גידי היה חייל למופת, ביצע כל תפקיד בצורה טובה ביותר והיה חייל אהוד על חבריו ומפקדיו". חבריו כתבו מכתבים ושירים לזכרו.