רב"ט דוד דפדי ז"ל

קורות חיים

בן לאה וסעדיה. נולד בתימן בשנת תרצ"ד (1934). אח לחנה, משה, לאה, שמחה וציון.

דוד גדל בתימן עד גיל שמונה, ובתחילת שנת 1942 עלתה המשפחה לישראל. הם התיישבו בראשון לציון והוא למד בבית ספר "ביל"ו" בעיר. מגיל צעיר בלט כילד שקדן, קפדן וישר. במקביל ללימודים היה פעיל בתנועת נוער, הקדיש שעות לטיפול בגינה שבבית הוריו– נהג לשתול פרחים ועצים וזה העשיר אותו מאוד, ובשעות הפנאי אהב לרכוב על אופניים.

ב-31.3.1952 התגייס לצבא. הוא שירת בחיל חימוש, היה חייל למופת וסיים את שירותו הצבאי בציון לשבח ובדרגת רב-טוראי.

דוד נשא לאישה את לבנה. בני הזוג גרו בראשון לציון ונולדו להם שתי בנות – עדנה, רונית, ובן – אלדד. הוא היה אב ובעל אוהב ומסור, בין היתר בנה בחצר ביתו נדנדה לילדיו, וכל ילדי השכונה היו באים לשחק במקום. אהב לעשות בבית כל יום התעמלות בוקר באמצעות האזנה לרדיו, נהג לשחות בים ובבריכה ואהב לרקוד.

דוד המשיך את תחביבו מצעירותו והפכו לעיסוק – הוא עבד כאחראי גינון ב"בית רבינוביץ" בראשון לציון. בעבודתו התמחה בהרכבת סוגי צמחים ועצים, ואהב מאוד את מה שעשה .גם בביתו הקים גינה לתפארת - שתל פרחים ועצי פרי משובחים וטיפח את החצר באופן קבוע. בכל יום שישי היה שולח את בתו הבכורה עדנה עם זרי שושנים, ורדים ועוד פרחים לכל השכנים.

דוד היה פעיל מאוד בשכונה, הוא היה ממקימי בית הכנסת "שבת אחים". תמיד ארגן פעילויות חברתיות לחבריו ומכריו, בין היתר ארגן ערבי שירה, קומזיצים ובהם שפע מטעמים וערבי ריקודים סלוניים.

במלחמת ההתשה שהחלה אחרי מלחמת ששת הימים נפצע דוד בעת שהיה בשירות מילואים. מאז היה מאושפז בבית חולים.

דוד דפדי נפטר ביום ג' באדר תש"ל (9.2.1970). בן שלושים ושש במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותיר אישה, שלושה ילדים, אמא ואחים.

לעילוי נשמתו המשפחה תרמה לבית הכנסת "שבת אחים" בראשון לציון כיסאות, סט ספרים של "קיצור שולחן ערוך",סידורי תפילה ומחזורים לחגים.

דוד מונצח בראשון לציון, עירו – באנדרטה בבית יד לבנים, ובאנדרטת החללים בשכונת רמת אליהו.