תפריט נגישות

רב"ט יובל כהן ז"ל

יובל כהן
בן 29 בנפלו
בן נעמי ועוזיאל
נולד בעברון
בה' בתשרי תש"ו, 12/9/1945
התגורר בעברון
שרת בחיל השריון מפח"ט 188
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ט בשבט תשל"ד, 21/2/1974
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: עברון
הותיר: אישה - אולה ובת, אם ואח

קורות חיים

יובל, בן נעמי ועוזיאל ז"ל, נולד ביום ה' בתשרי תש"ו (12.9.1945) בקיבוץ עברון. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בעברון ואחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון במוסד "אשרת"; כמו-כן למד בבית-הספר הטכני "יד נתן" בעכו. יובל היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר" וחברים מספרים עליו, שהצטיין בכל הקשור במחנאות. הוא היה בעל ידי זהב, וניחן בסבלנות ובדבקות במטרה. במחנות הנוער עמד תמיד בראש מקימי המתקנים, והיה אלוף הכפיתות והקשרים. כאשר רצה מדריכו בתנועה להקים מתקן בצורה מושלמת, שם את יובל בראש צוות המקימים.

יובל היה חובב ספורט ושיחק בנבחרות הכדורסל והכדורעף של הקיבוץ. מתחביביו ניכר עליו שהיה איש עבודת כפיים. הוא עסק בפיסול במתכת ובעץ, על-ידי גילוף ועל-ידי הלחמה. כמו-כן עסק בצילום ובעזבונו יש צילומים אמנותיים רבים. הוא היה גם חבר בלהקת הריקודים של איזור הגעתון. מתמיד היה קשור מאוד למשפחתו ומשהתבגר התפתחו בינו לבין ההורים יחסי רעות נאמנה. הוא כבדם מאוד והיה תמיד בן מסור למופת.

יובל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1964. לאחר סיום הטירונות הוצב לחיל הקשר והשתלם בקורס חילי. הוא היה חייל לדוגמא, חרוץ ומסור לתפקידו. כל ימי שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו ולא הרבה לספר על קשייו בצבא.

בתחילת אוקטובר 1966 שוחרר יובל מהשירות הסדיר, חזר לקיבוצו, נכנס לעבוד במפעל והקים במו ידיו את מחלקת המסננים. ברבות הימים הועמד בראש המחלקה שהקים בבית-החרושת "ברמד" להשקאה אוטומטית, ועשה הרבה לשיפור תהליך הייצור ולהשבחת המוצרים, שכן התמצא היטב בתהליכים הטכנים. הוא היה קפדן וכל עבודה שביצע יצאה מושלמת מתחת ידיו.

לאחר השחרור נשא לאישה את אולה, מתנדבת שבאה לקיבוץ משויצריה. לאחר נישואיו חל שינוי ניכר בהתנהגותו. יובל השתקן והרציני הפך איש חברה, עליז ומלא הומור, ואפילו למד שוויצרית והיה שר שירים בשפה זו לבתו, שנולדה לאחר נישואיו. בטיולים שערך עם אשתו ועם חברים ברחבי אירופה, לא הסתפק באתרי התיירות המקובלים, אלא התענין יותר באנשים, באורח חייהם ובנופים שונים. את כל אלה גם הנציח במצלמתו. יובל היה אב ובעל מסור למשפחתו. הוא תכנן ובנה למען בתו הקטנה כלים וצעצועים שונים, לרבות לול ונדנדה. למרות שהיה אדם סגור מטבעו, הרי במחיצת בתו היה משתעשע כמו ילד, ואפילו זוחל על ארבע כדי לבדר אותה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יובל לשירות ונשלח לחזית. הוא עבר כל מוראות המלחמה ללא פגיעה, אך ביום 6.2.1974 נפצע בעת מילוי תפקידו והוחש לבית החולים "רמב"ם" בחיפה. לאחר שבועיים של מאמצים, שהשקיעו הרופאים כדי להציל את חייו, נפטר יובל ביום כ"ט בשבט תשל"ד (21.2.1974). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ עברון. השאיר אחריו אישה ובת, אם ואח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "משפחתכם אבדה את יקירה, אך גם אנו אבדנו בן למשפחה גדולה ומפוארת, משפחת הלוחמים, ששכלה בנים כה רבים על-מנת לתת חיים לנשארים. משפחה זו תישא לנצח את זכרו כאחד מטובי בניה".

משפחתו וקיבוצו של יובל הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה מדבריו ומדברי חברים על דמותו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה