קורות חיים
משה, בן רחמים ושרה, נולד בשנת ת"ש (1940) בעיר סנדג' אשר בפרס. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1958 והשתקעה בדימונה. משה למד בבית ספר יסודי. משה לא בחל בשום עבודת כפיים כדי לפרנס את ההורים הקשישים. עם הקמת "כיתן דימונה", נתקבל לעבודה, ארבע שנות עבודתו במפעל הצטין כפועל מסור, ובעל תפיסה.
נקרא לדגל במאי 1961 וגמר את שירותו הסדיר בשיריון בנאמנות. לאחר ששוחרר מן הצבא התחיל לעבוד בדימונה כאורג ובספטמבר 1966 התחתן. מדי פעם היה נקרא למילואים ובמסגרת זו היה גם במלחמת ששת הימים, בה היה חייל מעולה ושימש דוגמא-לחבריו לנשק בגלותו הקרבה עצמית.
ביום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967) נפל בקרב שנערך בביר חמה שבסיני. הניח אשה בהריונה. ממשה נמנעה השמחה של כל אדם, לראות ביוצא חלציו, אשר לא יכיר את אביו לעולם. בין יתומי צה"ל והעם ימצא ניחומים יחד עם אמו האלמנה וההורים הזקנים.
הוא הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
זכרו הועלה בחוברת "לזכרם" שהוציאה עיריית דימונה.